ליל ביעותים היה זה,לא הצלחתי להירדם.שכבתי במיטה,מתהפכת מצד לצד,מנסה לחפש תנוחה נוחה אך לשווא.נשמתי עמוקות,אוצרת את האוויר בתוכי,מנסה לחשוב באופן חיובי אך דבר לא עזר.
אני פצועה ברגלי,איני יכולה ללכת,אך הרצון לשוב ולהלך מכרסם בי ואינו נותן מנוח.
מחשבות פילחו את ראשי.לעתים הן נעו כגלים עולים ויורדים ולבסוף שוככים.
לעתים הן נעו כגלים אימתניים,המתנפצים ברעש עצום אל החומה.
חלחלה אחזה בי,מה יהיה,האם הדברים ישתנו לטובה?
האם התחושה שקללה מרחפת מעל ראשי תפוג?האם אצליח לצאת מתוך התהום אליה נשאבתי?
המחשבות לא הרפו.לשווא פיללתי לתרדמה שתיפול עלי ותרחיק ממני את הסיוטים.
התיישבתי,קראתי מעט ושוב שכבתי.לבסוף שקעתי בשינה.
בחלומי יצאתי עם חברים לטיול במדבר.באותה שנה ירדו גשמים באזור והפריחו את המדבר.
צבעי ורוד,תכלת,לבן וירוק כיסו שטחים נרחבים.עלינו במעלה ההר,ירדנו במקומות אחרים והעיניים לא שבעו את היופי שהשתרע.האוויר היה נקי,שאפתי ממנו מלוא ריאותי.
מסביבנו הרים גבוהים ונמוכים,ואדיות ואבנים.מידי פעם צץ לו,רץ לו יעל.
המדבר הילך עלינו קסם.לא חשנו כיצד חולף הזמן ובשלב מסוים הבנו שתעינו בדרך.
הערב ירד ולא יכולנו לחזור על עקבותינו.חיפשנו מערה בה נוכל לנוח ןלהעביר את הלילה.הרעב הציק מעט וגם מים לא היו בשפע.מעט מאוד דיברנו,אפילו חששנו.ידענו שבלילה יקשה על אנשים להגיע אלינו.לא היו עמנו בגדים חמים הולמים,נצמדנו איש לרעהו,חשים ברעידות גופנו ושקענו בשתיקה.
החשכה גברה.נשמעו קולות תנים וחיות אחרות.מידי פעם נעור עטלף,כמעט נתקל בנו.
לפתע מרחוק,נראתה נקודת אור קטנה.עינינו נפקחו בבהלה,מה זה יכול להיות?
הנקודה נעה לעברנו,אט אט גדלה.אורות וצללים מרקדים על דפנות המערה,הם עולים ויורדים,לעתים גדולים ולעיתים קטנים.נקודת האור הלכה וקרבה,מסביב לה דפנות זכוכית וביניהן מוטות נחושת ועליהם עיטורים.כמה יפה עששית זו,מפיצה אור נגוהות.אנחנו מהופנטים.
המערה שוב אינה אפלה.חמימות נעימה התפשטה,שרירי גופי המכווצים רפים מעט,חיוכים הופיעו על פנינו.שיררה בקעה מפינו"הנה מה טוב ומה נעים"...
התעוררתי מהחלום וחיוך נסוך על פני.מבעד לתריס חלוני חדרו קרני שמש שיצרו אורות וצללים על קירות החדר.הקרניים החמימות עטפו אותי וסוככו עלי.הרגשתי באנרגיה הזורמת בגופי,מזינה כל תא ועצב.יום חדש.
הפחד של אתמול נעלם,הוא פינה מקומו לתקווה.היה לילה ועכשיו יום,היתה אפלה ועכשיו אור.
צללים רבים מרחפים בחיינו,אך אי שם בקצה המנהרה בוקע האור.
אור העששית
